צמחי מרפא- מסורת של אלפי שנים

רפואת הצמחים בסין התפתחה במשך אלפי שנים כשהתיעודים העתיקים ביותר של צמחי מרפא בודדים ופורמולות צמחים הם מהמאה השנייה לפני הספירה. צמחי מרפא, רכיבים מן החי ומינרלים יושמו למגוון רחב של תלונות ומאפייניהם והשפעותיהם בשילוב נבדקו.

אבן דרך ברפואת הצמחים הסינית הייתה הסיווג של 347 חומרים במכלול של המטריה מדיקה או Ben Cao Gang Mu, שנכתב במאה ה -16 על ידי לי שי זן (Li Shizhen). הידע שנאסף כאן עדיין מהווה את הבסיס לפיטותרפיה הסינית כיום מפני שהוא כולל יותר מ -4,000 פורמולות צמחים ו גם את הסיווג הראשון לפי טעם, תכונות תרמיות והתייחסות למרידיאנים.

---

צמחי המרפא מסווגים לקבוצות שונות על בסיס עקרונות היסוד של הרפואה הסינית המסורתית:

5 טעמים: מתוק, מר, חמוץ, מלוח וחם / חריף

צמחים שונים יכולים להיות גם רב-טעמים. כל אחד מחמשת הטעמים קשור לאיבר Zàng ולאלמנט. בנוסף, לכל טעם יש השפעה טיפולית מיוחדת. לדוגמא, טעם המתוק נחשב כמחזק, מזין ומהרמן והוא קשור לאיבר ה- Zàng של הטחול ואלמנט האדמה.

4 מאפיינים תרמיים: חם, חמים, קריר, קר או ניטרלי

בהתאם לתסמינים ולאבחון, התכונות התרמיות של צמחי המרפא משמשות לחימום או קירור. מכיוון שצמחי מרפא משומשים בדרך כלל בשילוב, צמחים שונים יכולים לווסת או לחזק את ההשפעות התרמיות שלהם.

קשר למרידיאנים ואיברים

כל צמח פועל בדרך כלל על כמה מרידיאנים/ איברי Zàng-fu ובכך מספק התייחסות ישירה לאינדיקציה בשימוש או התווית נגד.

אפקט טיפולי מיוחד

צמחי מרפא מחולקים/ מסווגים ליותר מ -20 קטגוריות על פי השפעתם הספציפית ובכך מיסעות את יצירת פורמולות צמחים. לדוגמא, ישנן קטגוריות מחזקות או מווסתות צ'י, מחממות פנים, מטהרות אש, מסלקות לחות, מרגיעות נפש, מפסיקות שיעול, עוצרות דימום, וכו'.

---